רש"י על שבת קנ״ב ב

1 כל יומא - ז' ימי אבילות:

2 גולל - הוא כיסוי שנותנים על ארונו:

3 ונפשו עליו תאבל - כל זמן שיש לו בשר יש לו לנפש צד חיות להבין:

4 וישוב העפר - גופו קרוי עפר ומששב אל הארץ כשהיה מיד והרוח תשוב שאין בו רוח עוד:

5 אשר נתנה - קרא יתירה הוא לידרש הוי זהיר שתשיבנה אליו כמה שנתנה לך נקייה בלי עון:

6 כלי ינתנו לאוצר - להצניען אף זו תינתן תחת כסא הכבוד:

7 לכובס - ללבנן אף זו לגיהנם לצורפם שם:

8 בבית האסורים - בחשך בלא אורה ושלוה:

9 כף הקלע - רחב הרצועה שנותן האבן לתוכה לקלע עשויה כעין כף:

10 בצרור החיים וגו' - את ה' אלהיך עמו בכסאו:

11 זוממות - כמו בזממא דפרזלא לעיל שבת דף נא: חבושות בבית הסוהר:

12 אלו ואלו - רשעים ובינונים:

13 לדומה - מלאך הממונה על הרוחות:

14 דהוו עפרא - אפילו צדיקים נרקבים ונעשים אפר:

15 קפולאי - חופרים:

16 נחר בהו רבי אחאי - שהיה נקבר שם:

17 דלא ידענא ליה - ואיני חש לדבריו:

18 מי שיש לו קנאה - ותחרות על חברו:

19 עצמותיו מרקיבים - ועליו נאמר וישוב אל העפר:

20 ליקום מר לגוויה - יבא אדוני לבית:

21 בפתחי - בהעלותי עד שיעלנו הקדוש ברוך הוא מקברותינו אין לנו רשות לעלות:

22 והא כתיב ואל עפר תשוב - והאי ליכא למימר ברשעים לחודייהו דכל קללותיו של אדה"ר כל דורותיו שוין בהן:

23 אובא טמיא - בעלת אוב שמשתמש בעצמות טמיא בלשון ארמי עצמות וכן פירש רב האי בפירושו של טהרות בית שהוא מלא טמיא מלא עצמות:

24 בנגידא - כן קורין למכשפות של אוב בלשון ארמי: